רש"י על עירובין צ״ד

1 זה מטלטל עד עיקר מחיצה - כדמעיקרא דאמרינן הואיל והותרה הותרה ובכלי הבית קאמר שמואל דאי בששבתו בחצר אפילו מחצר לחצר נמי דהא שמואל הוא דאמר הלכה כר"ש ואפי' עירבה כל אחת לעצמה לא גזר משום מאני דבתים ואע"ג דהשתא הוו להו חצר אחת כשנפל לא אסרי להו בתים דהא שרי לאפוקי מבתים לחצר הואיל והותר למקצת שבת:

2 שקולו גלימא נגידו - קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה:

3 אהדרינהו רב לאפיה - דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה:

4 שקולי המייניה וקטרו בה - קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה:

5 מתני' חצר שנפרצה לרה"ר - במלואה או יותר מעשר:

6 חייב - דרה"ר הוא ובגמרא קא בעי לה:

7 פטור - אבל מותר לכתחלה לא אפי' תוך ארבע אמות דלאו רה"ר היא אלא כרמלית היא והוא הדין נמי מתוכה לרה"י:

8 גמ' שבררו דרך לעצמן - בשדה אחת:

9 מה שבררו בררו - ואינו רשאי לגודרה אלמא קנו לה:

10 שאבדה להן דרך באותו שדה - שהיה להן דרך בו ואינו יודע אי בצפונו אי בדרומו ובררו להן אחת מן הרוחות:

11 וכי תימא הכא נמי כשאבדה להן הדרך באותה חצר - שאין מקום המחיצה ניכר ובני רה"ר מרחיבין רה"ר לתוכה במקצת ואמרו שעד כאן היה רשותן וכי אמר ר"א רה"ר היא באותו מקום מחיצה קאמר שאלו עוררין עליו:

12 והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצות מחלוקת - דמשמע כל החצר כולה עד מקום המחיצה היו חכמים עושין אותה כרמלית אבל במקום מחיצה מודו מכלל דר"א משוי ליה לכוליה רה"ר:

13 הני מילי היכא דאיכא חיפופי - סתם צידי רה"ר איכא חיפופי נועצין יתידות אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות וההוא אויר שביניהם לכותל קרי צידי רשות הרבים ובההוא הוה אמינא הוא דפליגי רבנן ואמרו לאו רשות הרבים הוא ואסור לטלטל מתוכו לרשות הרבים משום דאיכא הפסק ולא עיילי בהא רבים. להדיא אבל הכא אימא מודו ליה:

14 והא מתוכה - לרשות היחיד קאמר ר"א חייב אלמא כולה חצר רה"ר משוי ליה:

15 איידי דאמרי רבנן מתוכה כו' - ואנן פרכינן לרבנן אמאי נקטי מתוכה הא רבי אליעזר בתוכה מודה דכרמלית היא דמקום מחיצה הוא דקא משוי רה"ר:

16 מתני' חצר שנפרצה - בשבת לרשות הרבים:

17 מותרין לאותה שבת - הואיל והותר למקצתה:

18 שניטלה קורתו או לחייו גרסינן:

19 לעתיד לבא - לשבת הבאה:

20 אם מותרין כו' - בגמרא מפרש דרבי יוסי מחמיר והכי קאמר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין היום:

21 גמ' במאי עסקינן - דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו:

22 אילימא בעשר - ומשום הכי מרוח אחת לא דאמרינן פתחא הוא:

23 משתי רוחותיו נימא נמי פתחא הוא - דקא סלקא דעתיה משתי רוחות זו כנגד זו קאמר כגון מזרח ומערב:

24 כגון שנפרצה - בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית:

25 דפיתחא בקרן זוית לא עבדי - דלאו אורחיה הוא:

26 משתי רוחות נמי וכו' - אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש:

27 אמרי בי רב - הא נמי בקרן זוית אע"ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין לעיל עירובין דף כה::

28 ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר - ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל:

29 משום בית - דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם:

30 ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם - דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:

31 כי לית ליה בארבע - במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה:

32 אבל בשלש - דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר:

33 מ"מ קשיא - שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא"כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר:

34 כדאמרי בי רב - דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר:

35 וקירויו - נמי אף ע"ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה ארבע במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם:

36 ה"ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני - להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם:

37 ורב לא אמר כשמואל - דא"כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה:

38 בעשר כולי - עלמא לא פליגי דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם: